מחברים גוף ונפש
דרך הרגל

לכל אחד מהיסודות המקום שלו בעולם, בתוכנו, בהווייתנו, בגופנו וכמובן בכף רגלנו.
מתי הגוף יוצא מאיזון וההרמוניה משתבשת? כאשר אחד היסודות תופס מקום שאיננו שלו ואחד אחר נדחק הצידה.
לדוגמה:
כאשר ישנו אירוע שמייצר תחושת חוסר יציבות, האדמה נשמטת תחת רגלנו נרצה להחזיר לעצמנו את התחושה ש'יהיה בסדר', שאנחנו נמשיך לישון בלילה, להתפרנס, להיות תחת קורת גג ובבריאות.
כך האדמה תבקש 'להזיז' יסודות אחרים הצידה ולפעול בכל השטחים השכנים, תהפוך דחוסה יותר ותחסום מעבר של מים ואולי אפילו תספוג אותם לחלוטין עד שיתייבשו.
היא תחנוק את אפשרות האש לבעור על ידי כיסוייה ומניעת כניסה של חמצן אליה. היא תמלא את האוויר בגבשושיות של אבק עד שלא תהיה כלל בהירות ואי אפשר יהיה לראות מעבר לסביבה הקרובה בלבד.
בנפש הביטוי יהיה של השתקת הרגשות והרצונות, כיבוי האש והתשוקות, התעסקות בהישרדות.
בגוף נראה חוסר זרימה המוביל לנוקשות שיכולה להתבטא בעצירות, בכאבים באיזורי אדמה (גב תחתון, רגליים), בקשיים בשינה והיאחזות חזקה בקרקע (ניתוק מגבהים מטאפוריים ופיזיים).
כל אלו הן בעיות שמשבשות את איכות חיינו ואם נפתור אותן בצורה נקודתית כמו לקחת משכך כאבים לכאבי הגב או תרופות משלשלות נגד העצירות או כדורים משרי שינה גם ההקלה תהיה נקודתית (ואולי אם הגוף כבר רווי ופיתח עמידות אז בכלל לא תושג הקלה),
הרי ברור שאם הגוף מבטא את חוסר האיזון שנוצר בין היסודות המרכיבים אותו ואת הנפש שבתוכו הפתרון היחיד יהיה למצוא את המקור לאותו חוסר איזון ולטפל בו.